סוגי שתלים לשיניים

כאשר מאבדים שן בוגרת, חשוב להחליף אותה למען בריאות הפה והשיניים. אם את מקום השן החסרה לא יחליף שתל דנטלי, קיים סיכון לתזוזת שיניים, חוסר יציבות נוסף בפה, אובדן שיניים וסיכון לנזק לעצם הלסת.

שתלים דנטליים הם המענה היעיל והעמיד, הממלא את מקומה של שן או של שיניים חסרות. השתל מורכב מחלק פנימי, העשוי בדרך כלל מטיטניום או זירקוניה, והוא זה שמחליף את שורש השן ומוחדר לעצם הלסת. החלק החיצוני של השתל, בולט מעל החניכיים, והוא משמש כבסיס לכתר או לשן תותבת.

עולם השתלים הדנטליים הוא מגוון, עם סוגי שתלים שונים שנועדו לענות על צרכי המטופל ולתת פתרון למצבים קליניים ייחודיים. למידע נוסף על השתלת שיניים >>

אילו סוגי שתלים לשיניים קיימים?

המבנה של רוב השתלים מבוסס על בורג המוחדר לעצם הלסת, וחלק עליון הבולט מעל החניכיים לצורך הרכבת השן עליו. ההבדלים בין הסוגים השונים של שתלי השיניים בא לידי ביטוי בחומר ממנו עשוי השתל, בעיצובו, בפני השטח שלו, באורכו, בחדשנות המחקרית של החברה המייצרת.

בארץ משתמשים בחמישה סוגים עיקריים של שתלי שיניים:

שתלי שטראומן  – שתלים שוויצריים הידועים באיכותם הגבוהה, בעמידותם לטווח ארוך ובחדשנות המחקרית שעומדת מאחוריהם והופכת אותם לאחד מהמותגים המועדפים בתחום השתלות השיניים;

שתלי MIS – שתלים של חברה ישראלית שנקנתה על ידי הגרמנים;

שתלי עדין – חברה ישראלית, מהמובילות בארץ, ייחודה בעיצוב שתלים המותאמים להחדרה בזויות מגוונות בעצם הלסת העליונה והתחתונה.

שתלי זימר – חברה העושה שימוש בטכנולוגיה המדמה בשתל את תכונות העצם הספוגית ומאפשרת לעצם לצמוח לתוך השתל, ולא רק על שטח הפנים החיצוני.

השתלים הישראלים, הם לא פחות איכותיים מהשתלים של המותגים העולמיים.

אחוזי הצלחת קליטת השתלים, ולא משנה באיזה חברה יוצרו, מראים תוצאות דומות, ונעים סביב 95% בטווח של 5 שנים.

הבחירה בסוג שתל השיניים נעשית על פי החלטת הרופא בהתחשב בצרכים של המטופל, במבנה הלסת שלו, במיקום השן, במסת העצם ובפרמטרים נוספים שנתונים לשיקול דעתו של רופא השיניים.

מטופל יכול לבקש מהרופא את מספר השתל, את מספר הדגם, מספר האצווה ושם החברה המייצרת. רופא שיניים העוסק בהשתלות מחויב על פי הנחיות משרד הבריאות ברישום הפרטים של כל שתל.

חשוב לבדוק שהשתלים עומדים בתו תקן:

שתלים אירופאים – הם בעלי תו תקן אירופאי, ולרובם גם תו תקן ישראלי.

שתלים אמריקאים – הם בעלי תו תקן אמריקאי, שהוא תו התקן המחמיר ביותר. לשתלים אלה יש לרוב גם תו תקן ישראלי.

שתלים ישראלים –  הם בעלי תו תקן ישראלי, ולחלקם יש גם תו תקן אמריקאי ו/או אירופאי.

סוגי שתלים בהתאם למסת העצם:

ישנם שלושה סוגים נפוצים של שתלים דנטליים: אנדוסטאליים ( Endosteal), תת-פריאוסטיאליים  (סובפריאוסטליים  (subperiostealוזיגומטיים (zygomatic), כשהמובילים מבין סוגי השתלים בשיניים, הם השתלים האנדוסטליים והשתלים התת-פריאוסטיאליים.

שתלים אנדוסטאליים ( Endosteal) – הם הסוג הנפוץ ביותר של שתלים בשיניים. הם מתאימים לרוב המטופלים, אך כדי להשתיל אותם נדרשת עצם לסת טובה ובריאה, עם צפיפות עצם גבוהה ונפח מספק, כדי שבורג הזירקוניה, שמוחדר לעצם, יוכל להתמזג איתה.
בורג הזירקוניה, הנמצא בחלקו התחתון של השתל, מוחדר בהליך כירורגי לתוך עצם הלסת, כאשר חלקו העליון של השתל, בולט מעל החניכיים. בתום תהליך ההחלמה, כשבורג הזירקוניה הוטמע בעצם הלסת והמקום התאחה, אפשר יהיה להרכיב את הכתר, או השן התותבת על חלקו העליון של השתל.

שתלים תת-פריאוסטיאליים  – סוג שתלים המתאימים למטופלים שאין להם מספיק גובה ורוחב  בעצם בלסת, באופן שתוכל לתמוך בשתלים. במצב שאין מספיק עצם עשוי רופא השיניים להמליץ על שתלים תת-פריאוסטיאליים. כך שבמקום לקדוח לתוך העצם מרכיבים שתל בצורת מסגרת מתכת המותאמת במדויק לצורת עצם הלסת של המטופל, וחובקת את החניכיים. המסגרת מוצמדת לעצם הלסת וגורמת לעצם להיבנות ולעטוף אותה. מתוך המסגרת יוצאים פינים, הבולטים מעל החניכיים, ועליהם מרכיבים את השיניים החלופיות.

השימוש בשתלים תת-פריאוסטיאליים נעשה במקרים נדירים. הסיבה לכך היא ההתקדמות והחדשנות בתחום השתלות השיניים, המאפשרת כיום השתלת עצם, שאליה ניתן להחדיר את השתלים האנדוסטאליים. כמו כן, שתל תת-פריאוסטיאלי דורש מסגרת מתכת מעוגנת לעצם הלסת, החובקת את החניכיים, שלעיתים עלולה לגרום לאי נוחות ואף להקשות על ניקוי יעיל של השתל ולהגדיל את הסיכון לזיהום.

השתלת שתלים תת-פריאוסטיאליים נעשית בהזמנה אישית ודורשת רמה גבוהה מאוד של מיומנות מרופא השיניים. לא כל רופא שיניים עוסק בהשתלות שיניים מסוג זה. ההליך כולל  צילום CT של המטופל, הדמיה תלת ממד של עצם הלסת, ועיצוב השתל החובק במעבדה באופן שיתאים במדויק לצורת העצם.

תהליך השתלת שיניים

כשמדובר בהשתלה של שתלים אנדוסטאליים, החדרת השתלים מתבצעת בפעולה כירורגית של קידוח בחניכיים. לאחר החדרת השתל הרופא מכסה אותו עם רקמת חניכיים, ואז מתחיל תהליך ריפוי והטמעת השתל בבסיס הלסת.

תהליך הריפוי וזמן ההחלמה אורכים בין שלושה לשישה חודשים. לאחר תהליך איחוי העצם עם השתל, המטופל מגיע למרפאה כדי לחשוף את השתלים.

על ראש השתל יניח הרופא כיפת ריפוי שתבלוט מעל החניכיים. לאחר החלמת המקום מניתוח חשיפת השתלים, ייקח הרופא מידות למבנה לשתלים ולכתרים על השתלים. רק כאשר החניכיים החלימו לגמרי, והעצם סביב השתל התעבתה, ניתן להניח את הכתרים על השתלים.

הליך השתלת שתלים תת-פריאוסטיאליים, הוא הרבה יותר מהיר, מכיוון שאין חדירה לעצם הלסת , אך ההליך דורש מיומנות וניסיון רב.

החלמה אחרי שתלים בשיניים

בדרך כלל, לוקח כשבועיים עד שישה שבועות להחלמת מקום ההשתלה, עד שהאזור המטופל ירפא לחלוטין. השלב האחרון בתהליך, שהוא הנחת השן המלאכותית (הכתר), נעשה בדרך כלל לאחר ארבעה עד שישה חודשים.
יש כמובן להתייחס גם להרגלי המטופל, האם הוא חורק שיניים, האם הוא מעשן, או אולי חולה בסוכרת. כל אלה משפיעים על זמן ההחלמה.

כמה זמן מחזיק שתל שיניים?

כששתל נקלט בהצלחה והוא מתוחזק כראוי, הוא עשוי להחזיק מעמד עד עשר שנים, ואפילו יותר. כדי להאריך את חיי השתל מומלץ לשמור על היגיינת פה, ולהגיע לרופא השיניים ולשיננית לפחות אחת לחצי שנה.