בקרב הרבה מאוד אנשים, הידיעה שעליהם להגיע לרופא שיניים מעוררת פחד וחרדה. פחד מכלי הקידוח, מזריקות ההרדמה המקומית, מכאב או פחד מאובדן שליטה. כל אלה הופכים את טיפולי השיניים הבסיסיים ביותר למשימה כמעט בלתי אפשרית, כשהתוצאה היא – הזנחה של בריאות הפה, הידרדרות במצב השיניים והחמרה של הבעיות הדורשות טיפול.
במקרים אלה ואחרים, הפתרון הוא – טיפול תחת הרדמה מלאה.
מהי הרדמה מלאה?
הרדמה מלאה היא שינוי הפיך ומבוקר במצב ההכרה, המלווה באיבוד רפלקסים חיוניים ודורש תמיכה בפעולות גוף חיוניות (מתוך. חוזר חטיבת הרפואה של משרד הבריאות בנושא "סדציה והרדמה כללית ברפואת שיניים", מיום 17 במאי 2023).
ובמילים אחרות, הרדמה כללית היא מצב הדומה למצב של שינה עמוקה, אך מבוקרת, שבמהלכה המטופל לא מרגיש דבר, ואינו מגיב לגירויים חיצוניים, לרבות לכאב. במצב זה, רפלקסים כמו שיעול, בליעה ונשימה מנוטרלים, ולכן נדרשת תמיכה בנשימה באמצעות מכונת הנשמה, ומעקב צמוד אחר פעילות הלב וכלי הדם. ההרדמה מבוקרת ומנוהלת על ידי רופא מרדים, המנטר באופן רציף את מצבו של המטופל ומווסת את עומק ההרדמה ואת הפונקציות הגופניות.
השימוש בהרדמה כללית, יינתן רק כאשר קיימת הצדקה רפואית או רגשית, ובריאות המטופל מאפשרת זאת; נדרש תיעוד מפורט של הסיבות, הערכה כללית של המטופל וקבלת הסכמה מדעת חתומה מהמטופל; חובה לוודא מוכנות המטופל וחדר הטיפולים (מתוך. חוזר חטיבת הרפואה של משרד הבריאות בנושא "סדציה והרדמה כללית ברפואת שיניים", מיום 17 במאי 2023).
באילו מקרים משתמשים בהרדמה מלאה בטיפולי שיניים?
על פי החוזר, הרדמה מלאה מתבצעת במקרים מיוחדים שבהם יש הצדקה רפואית או רגשית משמעותית, ורק במטופלים שבריאותם מאפשרת זאת.
- מטופלים עם חרדה דנטלית קיצונית שאינם משתפים פעולה – למטופלים הסובלים מחרדה דנטלית, שאפילו המחשבה על כיסא רופא השיניים, גורמת להם להימנע מלהגיע למרפאה, הרדמה מלאה עשויה להיות פתרון טוב בעבורם;
- מטופלים עם רפלקס הקאה חזק – במקרים מסוימים רפלקס ההקאה בקרב מטופלים יכול להיות כה חמור, עד כדי כך, שלא ניתן לטפל בהם, אלא רק תחת הרדמה מלאה;
- ילדים קטנים מאוד או בעלי צרכים מיוחדים – אינם מסוגלים לשתף פעולה, הן בשל גילם או בשל מגבלה פיסית או נפשית. במקרים אלה נדרשת הרדמה מלאה;
- מטופלים הזקוקים לטיפולים דנטליים מורכבים או ארוכים במיוחד.
שלבי הרדמה כללית
- בדיקות רפואיות – לפני ההליך המתוכנן, תבוצע למטופל בדיקה רפואית מלאה , הערכה מקיפה של מצב הבריאות הכללי, לרבות היסטוריה רפואית, מחלות רקע, אלרגיות, תרופות קבועות. בהתאם לצורך יבוצעו גם בדיקות דם, א.ק.ג. ובדיקות נוספות.
- הסכמה להליך – המרדים יסביר למטופל (או לאפוטרופוס במקרה של קטין או מוגבלות) את מהלך ההרדמה, הסיכונים והסיבוכים האפשריים, האלטרנטיבות (אם קיימות), ומה צפוי לאחר ההרדמה.
הנחיות צום – המטופל יקבל הנחיות צום מדויקות. צום ממזון מוצק – לפחות 6 – 8 שעות , צום נוזלים – לפחות שעתיים. - הליך ההרדמה – המטופל יחובר למכשיר א.ק.ג., מד לחץ דם וסטורציה. לאחר מכן תוחדר לווריד צינורית למתן תרופות הרדמה ונוזלים. מסכת חמצן תונח על פני המטופל, ובמקביל יינתנו תרופות הרגעה. מרגע זה ואילך המטופל נכנס למצב של איבוד הכרה, ולא מרגיש דבר. לאחר שהמטופל נרדם, הרופא המרדים מחדיר צינור הנשמה לאפו של המטופל, ומחבר אותו למכונת הנשמה.
רק לאחר שכל השלבים הללו הושלמו בהצלחה, והמטופל נמצא בהרדמה עמוקה ומבוקרת עם סימנים חיוניים יציבים, ניתן להתחיל בטיפול הדנטלי עצמו. לאורך כל הטיפול, המרדים ממשיך לנטר את המטופל באופן רציף ומתמיד. לקראת סוף הטיפול, התרופות מתמוססות, ההרדמה מתחילה להתפוגג והמטופל מתחיל להתעורר. לפני שהמטופל מתעורר לגמרי, צינור הנשימה מוסר מאפו.
חשוב לציין, כי ביצוע הרדמה כללית בטיפולי שיניים בישראל דורש עמידה בתנאים מחמירים מאוד של משרד הבריאות, לרבות צוות רפואי הכולל מרדים מומחה, רופא שיניים, ציוד מתקדם, חדר טיפולים מתאים, וניטור צמוד לאורך כל ההליך ובמהלך ההתאוששות. במקרים מסוימים, הטיפול אף מחויב להתבצע במסגרת בית חולים.
אילו סוגי טיפולים ניתן לבצע בהרדמה כללית?
כל סוג של טיפול שיניים יכול להתבצע בהרדמה כללית, החל מעששת פשוטה ועד להשתלות שיניים, הרמת סינוס, השתלת עצם ועקירות שיני בינה. הטיפול יבוצע על ידי רופא שיניים, מומחה לכירורגיית שיניים או מומחה לפריודונטיה (מחלות חניכיים) בהתאם לסוג ההליך הנדרש.
עם זאת, ישנם מקרים שבהם לא מבצעים טיפולים תחת הרדמה כללית: חום, סוכרת לא מטופלת, מחלות לב וכלי דם, מחלות נוירולוגיות, אלרגיות ספציפיות, אסתמה, מערכת חיסונית חלשה ונשים בהיריון.
