טיפולי השתלת שיניים מתקדמים הפכו לאפשרות השכיחה והיעילה להחלפת שיניים חסרות. אך עבור רבים, המחשבה על הליך כירורגי, הכרוך בקידוח בעצם הלסת, מלווה בחרדה ובלחץ. השאלה הראשונה שעולה היא האם ההליך מחייב הרדמה מלאה או מספיק טשטוש?
החדשות הטובות הן, שההליך אינו מחייב הרדמה מלאה, וברוב המקרים, מספיק טשטוש (סדציה) כדי לא לחוש כאב, ולהפוך את החוויה לפחות מלחיצה. הבחירה בין הרדמה מלאה או טשטוש תלויה בגורמים רבים, לרבות אורך הניתוח, מורכבות המקרה, והכי חשוב – רמת החרדה של המטופל.
מה הם שתלים דנטליים?
שתלים דנטליים נועדו להחליף את שורשי השיניים הטבעיות, ולספק בסיס איתן לשיניים קבועות או נשלפות. השתל מעניק את היציבות הדרושה לכתר שיותקן מעליו, ומבטיח שהשן המלאכותית תתפקד כמו שן טבעית. יתרה מכך, כאשר שן חסרה, בעצם הלסת נוצר חלל שעם הזמן מדלדל את עצם הלסת, בגלל חוסר גירוי שנוצר מלעיסה. שתלים מסייעים בשמירה על מסת העצם מכיוון שהם מתמזגים עם העצם ומגרים אותה, בדיוק כמו שורשי שיניים טבעיים.
השתל, שעשוי לרוב מטיטניום או מזירקוניה, מוחדר בהליך כירורגי לעצם הלסת. עם הזמן, שתל זה מתמזג עם עצם הלסת בתהליך הנקרא אוסאואינטגרציה, ומתפקד כמו שורש השן הטבעי. בתום תהליך האיחוי של השתל בעצם הלסת, יחובר הכתר או הגשר על החלק המחבר בין השתל לכתר.
השתלה בהרדמה מלאה או בטשטוש?
השתלה דנטלית היא הליך המבוצע באופן שגרתי. ברוב המקרים, ההשתלה מתבצעת תחת הרדמה מקומית. עם זאת, במצבים מסוימים מומלץ לבצע את ההליך תחת טשטוש או תחת הרדמה מלאה. לדוגמה, אם למטופל יש פוביה או חרדה דנטלית, או כאשר המטופל אינו משתף פעולה, רופא השיניים עשוי לשקול לבצע את ההליך תחת טשטוש או תחת הרדמה מלאה. כך גם תידרש הרדמה או טשטוש במטופלים עם מוגבלויות פיזיות או שכליות שאינם יכולים לשלוט בתנועותיהם או לשבת בשקט על כיסא מרפאת השיניים במשך זמן רב.
מהו טשטוש (סדציה)?
טשטוש מתייחס לטכניקות שונות, שבאמצעותם רופא השיניים עוזר למטופל להירגע במהלך הטיפול. במצב של טשטוש, המטופל נמצא במצב מנומנם, מצב של רגיעה עמוקה, אך אינו מורדם לחלוטין. הוא נשאר בהכרה מספקת כדי להגיב להוראות רופא השיניים במהלך ההשתלה. רופא השיניים עשוי להשתמש ברמות שונות של טשטוש בהתאם למשך הטיפול הצפוי ולרמת החרדה של המטופל.
שיטות הטשטוש העיקריות:
- סדציה תוך ורידית – הדרך היעילה ביותר והעמוקה יותר לטשטוש. חומר הרדמה ניתן ישירות לווריד, ומאפשר לרופא המרדים לשלוט באופן מדויק על עומק הטשטוש ועל קצב מתן החומרים לאורך כל הניתוח.
- גז צחוק – טשטוש קל הניתן דרך מסיכה על האף, המכילה תערובת של תחמוצת חנקן וחמצן. תחמוצת החנקן בנוסף להיותה חומר מטשטש, היא גם מקלה על כאבים. השפעת סוג זה של טשטוש חולפת מיד עם הסרת המסכה. טשטוש זה מתאים לאנשים הסובלים מחרדה קלה.
- יתרונות הטשטוש – המטופל נשאר רגוע במהלך כל ההשתלה, הוא אינו מודע לרעשי הקידוח או לתחושות הלא נעימות; לרוב, המטופלים כלל אינם זוכרים את מהלך הניתוח, כך שחוויית הטיפול לא זכורה כחוויה לא נעימה, ובכך מקלה העל ניתוחים עתידיים; בהשוואה להרדמה כללית, הטשטוש בטוח יותר מאחר שהמטופל נושם באופן עצמוני, אך גם הטשטוש דורש נוכחות חובה של רופא מרדים מומחה לאורך כל ההליך; טשטוש מאפשר לבצע מספר השתלות מורכבות (כמו שיקום פה מלא או All-on-4 ) בפגישה אחת ארוכה, במקום לפצל את הטיפול למספר מפגשים; הטשטוש מצריך התאוששות קצרה לאחר ההליך. יחד עם זאת המטופל ישוחרר לביתו רק עם אדם מלווה.
מה היא הרדמה מלאה?
הרדמה מלאה, היא פחות שכיחה בהליכי השתלת שיניים שגרתיים, אך עשויה לשמש במקרים מורכבים במיוחד או אם מתבצעים בו זמנית ניתוחים אחרים. בטיפול שיניים בהרדמה מלאה, המטופל נמצא במצב של חוסר הכרה מבוקר, ואינו מגיב לגירויים חיצוניים. בניגוד לטשטוש, במצב זה נדרשת הנשמה מלאכותית (על ידי צינור המוכנס לקנה הנשימה) במהלך כל הניתוח. הליך ההרדמה מתבצע על ידי רופא מרדים מומחה בחדר ניתוח מאושר.
השימוש בהרדמה מלאה מתאים למטופלים הסובלים מחרדה דנטלית פתולוגית (פוביה), או מטופלים עם רפלקס הקאה כה חזק עד שאינו מאפשר עבודה בפה אפילו תחת טשטוש. הרדמה מלאה מתאימה גם לאנשים שאינם יכולים לשתף פעולה או לשבת במנוחה לאורך זמן ממושך, כמו אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית קשה.
הרדמה מלאה דורשת צום ממושך ובדיקות רפואיות מקדימות מקיפות, כדי לוודא שהמטופל כשיר לעמוד בעומס ההרדמה הכללית. ההתאוששות היא ארוכה יותר מאשר בטשטוש. המטופל נדרש להישאר בהשגחה למספר שעות לאחר הניתוח.
לאור האמור לעיל, הליך השתלה דנטלית יכול להתבצע בהצלחה תחת הרדמה מקומית בלבד. אך קיימים מקרים ומצבים המצריכים שימוש בטשטוש או בהרדמה מלאה. השיקולים באיזו שיטה לבחור, הם בעיקרם ברמת הנוחות האישית של המטופל, במורכבות ההליך הנדרש ובהמלצת רופא השיניים.
למידע נוסף על השתלות למטופלים עם מחלות רקע:
