השתלת עצם לאחר עקירה – על שתל העצם, התהליך והטיפול
עקירת שן יכולה לעיתים להוביל לאובדן עצם, אך לא בהכרח. יחד עם זאת, על מנת למלא את מקום השן החסרה, יהיה צורך בהשתלת שן. במצב כזה, עשוי רופא השיניים להציע למטופל, הליך של השתלת עצם, כדי שלשתל תהיה את התמיכה והיציבות הדרושות להצלחת ההשתלה.
כיום, עם ההתפתחות הטכנולוגית, אפשר לבצע תהליך של עקירת שן, ובאותו היום להשתיל את העצם ואת שתל השיניים, הליך הידוע כ"העמסה מיידית" או השתלת שיניים ביום אחד.
במצבים שבהם מטופלים אינם ממהרים לפתור את בעיית השן החסרה לאחר עקירתה, עלול להתפתח תהליך ניווני ברקמת עצם הלסת, בשל היעדר השן. כתוצאה מכך, השיניים הסמוכות זזות בהדרגה לכיוון מקום השן החסרה, ונוצרות בעיות במיקום השיניים ובזוויות שלהן, שמקשים על האכילה והלעיסה. במצב זה, לא יהיה מנוס מהשתלת עצם לפני הליך של השתלה של שתלים דנטליים.
תהליכים אלו מדגישים את החשיבות של תכנון מוקדם כחלק ממכלול טיפולי שיניים מתקדמים להשתלות ושיקום הפה בצורה מדויקת ויציבה לאורך זמן.
חשוב להבין! במצב שבו קיים חסר בשיניים, עצם הלסת מאבדת את הגירוי שמאפשר לה להמשיך ולהיות חזקה ובריאה. פעולות הנשיכה והלעיסה, מחזקות ומחדשות את עצם הלסת. במצב של חוסר בשיניים, לא מתבצעת פעולת לעיסה, ואז עצם הלסת מתחילה להתדרדר ולהתכווץ. אבדן מסת עצם בלסת עלולה לגרום לעיוות תווי הפנים, לעור מכווץ ומקומט סביב הפה, לתמיכה מוגבלת בשפתיים, לקושי בדיבור, לכאבים בפנים ובלסת, ואף לכאבי ראש. השתלת עצם היא הליך כירורגי המחזק את השלמות המבנית של עצם הלסת ויוצר בסיס איתן לקראת טיפולי השתלות שיניים עתידיים.
ממה עשוי שתל העצם?
שתל עצם מדמה את העצם הטבעית. קיימים כמה סוגים של שתלי עצם, חלקם עשויים מחומרים ביולוגיים וחלקם מחומרים סינתטיים.
שתל אוטוגני (Autografts) – שתל ביולוגי, שנלקח מגופו של המטופל. לשתל זה יתרונות בתאימות מושלמת לגוף המטופל, ובסיכון נמוך מאוד לדחייה.
שתל אלוגרפטי (Allografts) – שתל ביולוגי מרקמה אנושית. שתל זה, אף הוא תואם ביולוגית.
שתל קסנוגרפטי (Xenografts) – שתל ביולוגי, מבנק רקמות של בעלי חיים. שתל זה עובר תהליך של עיבוד, כדי להתאימו לרקמה אנושית.
שתל אלופלסטי (Alloplast) –אבקת עצם סינתטית מחומרים פולימריים, הממריצה את התחדשות העצם, עם תאימות ביולוגית לרקמות הגוף.
תהליך השתלת העצם
הליך ההשתלה מתבצע תחת הרדמה מקומית. הרופא יבצע חתך קטן בחניכיים ויחשוף את עצם הלסת. לאחר מכן ינקה ויחטא את אזור ההשתלה. בשלב הבא, יוסיף הרופא את חומר ההשתלה באזור של אובדן העצם, ויכסה את שתל העצם בחומר שנרכש גם הוא מבנק רקמות, כדי להגן על השתל. בשלב האחרון יסגור הרופא את החתך ויאחה את החניכיים באמצעות תפרים. לעיתים, עשוי רופא השיניים להוסיף פלזמה עשירה בטסיות דם (PRP) לשתל העצם כדי לזרז את תהליך הריפוי והתחדשות רקמות.
חשוב להדגיש, כי לפני הליך ההשתלה יש צורך להתייעץ עם רופא שיניים שיש לו מיומנות וניסיון בהשתלות עצם. פגישת הייעוץ נועדה לבדיקה מקיפה של בריאות הפה, השיניים והעצם, המתבצעת באמצעות סריקת שיניים וצילומי רנטגן. על בסיס ממצאי הבדיקות, יבנה הרופא תוכנית השתלה מותאמת אישית.
טיפול לאחר ההשתלה
לאחר הטיפול ייתכנו כאב ואי נוחות באזור ההשתלה. כדי לצמצם תופעות לוואי, מומלץ למלא אחר הוראות הרופא, להקפיד לקחת את התרופות שרשם הרופא; ובנוסף, בשעות הראשונות שלאחר ההשתלה מומלץ להניח שקיות קרח במשך חמש דקות במרווחים של 15 דקות; להימנע מפעילות גופנית; להימנע מלאכול מאכלים חמים, חריפים, קשים או מלוחים; לצחצח שיניים במברשת שיניים רכה.
שבוע לאחר הניתוח , הרקמות הפגועות יחלימו, ואז אפשר לחזור בהדרגה לחיי שגרה, להגביר את הפעילות הגופנית, להתחיל להוסיף בזהירות מזון מוצק לתפריט ולהקפיד על היגיינת פה טובה.
במקרים של נפיחות שלא חולפת בתוך כמה ימים או דימום חריג, יש לפנות לרופא השיניים, כדי שיבדוק את תקינות הליך ההחלמה, והאם אכן ההחלמה מתקדמת כמצופה.
השתלת עצם לאחר עקירת שן היא פתרון יעיל וחיוני לשמירה על מראה הפנים, ותקינות השיניים והלסת; ההשתלה מאפשרת לבצע טיפולים עתידיים, כמו השתלת שיניים, ומפחיתה סיכון למחלות חניכיים.
